Interviews & Articles about Noa on the Israeli Media

אנסטסיה מיכאלי, והמשיך בהתפרעויות נוספות של חרדים בבית-שמש ובעוד אירועי תג מחיר. בדיוק הדברים שלא מוסיפים לתדמיתה הבינלאומית של ישראל בעיניה של ניני, מהיוצרות המובילות בישראל, מי שידועה כאייקון ישראלי בעולם, שמקפידה על מעורבות פוליטית במקביל לקריירה האמנותית שלה ופעילה בתנועות לזכויות אדם ולמען השלום הישראלי פלסטיני.

"דווקא היה רגע אופטימי אחד החודש. אני שמחה שלפיד ושליט נכנסו לפוליטיקה. שמעתי שנועם שליט ספג הרבה ביקורת, ואפשר אולי להבין את זה, אבל מהיכרותי איתו הוא טיפוס מיוחד, בבחינת מים שקטים שחודרים עמוק. כל עוד הוא הולך לצד הנכון של המפה ולא לפשיסטים, אני בעדו. האווירה הפוליטית במדינה כל-כך נוראה ואיומה, שזה טוב בעיניי. אני והחברים השפויים שלי, ואני שמה גם את נועם ואת לפיד על אותו צד של המפה, כולנו אנשים שבגדול רק רוצים לחיות את חייהם פה בשקט".

- יאיר לפיד כבר קיבל איומים על חייו.

"אבל נראה לי שסוף-סוף מבינים פה שזה עכשיו או אף פעם, גם אם זה גובה מחיר אישי, חייבים לעשות את זה או שמאבדים את המדינה. המצב שלנו כבר כל-כך גרוע שחייב לבוא שינוי. חייבים שהרוב הדומם והמותש יפסיק לחשוב שאם הוא לא יעשה כלום, הכול יהיה בסדר.

"קשה לי להבין איך מאות אלפים היו מוכנים לצאת לרחובות על מחיר של גבינה ולא על מחיר של מדינה. אנחנו בעיצומו של מאבק מהותי על המדינה. איפה כל האנשים שאכפת להם? תראי איזה נס קרה לנו מכמה אוהלים שהוקמו כאן רק לפני 60 שנה. מי שטס ורואה את ההבדל בין ישראל לירדן לא מאמין. אבל איך מדינה שקמה מאנשים שעברו את השואה מתנהגת בצורה שמזכירה אפילו בקצת את מה שחווינו? זו טרגדיה עצומה בעיניי. איך קרה שהפכנו מילד מוכה לאב מכה?

"מדינת ישראל סימנה לעצמה 3 מטרות כשהיא הוקמה: עלייה, בנייה וביטחון. העלינו כבר כמעט את כולם; התמלאנו, בנינו; יש לנו צבא חזק ופצצת אטום. עכשיו צריך להתפנות לעסוק במהותה של המדינה. זה השלב הקריטי שבו אנחנו נמצאים היום, ולכן טוב שיש את נועם ויאיר ושיש את שלי ואת ציפי לבני.

"אני יודעת שלבני במצב גרוע היום. היא אשת עקרונות ולא קל להיות כזו בפוליטיקה. עצם העובדה שהיא עדיין בפוליטיקה זה סוג של נס. יש לה שנה לתקן, להזדקף, אני מאמינה שהיא תעשה את זה. ההחלטה של יאיר לפיד מוכיחה שצעירים ומוכשרים מתחילים לצאת מהאדישות".

"המצב שלנו בעולם הוא קטסטרופה"

ניני, בת 43, התפרסמה בעולם כאמנית פופ ומוזיקת עולם, כזמרת וכמלחינה. היא נולדה בארץ, בגיל שנתיים עברה לניו-יורק בעקבות מלגת לימודים שקיבל אביה, וגדלה בבית דתי ציוני ברובע הברונקס. הצטרפותה בגיל 15 לשבט צופי "צבר" בניו-יורק חיזקה בה את הזיקה לעברית, לישראל ולציונות. בגיל 17 הגיעה לבדה לארץ, כשבכוונתה לשהות פה כשנה, אך אז הכירה את רופא הילדים ד"ר אשר ברק, לימים בעלה ואב 3 ילדיה, והחליטה לעשות עלייה. כעבור מספר שנים החליטו הוריה לחזור בעקבותיה לישראל.

בבית-הספר למוזיקה רימון הכירה את גילי דור, ומאז הם עובדים יחד עם אמנים מכל העולם, וביניהם גם פט מתיני, שפתח בפניה את הדלת לקריירה בינלאומית עם האלבום הראשון, "Noa" (מאז היא נקראת כך בהופעותיה בחו"ל). ביצוע מהאלבום ל"אווה מריה" של באך גרר הזמנה להופיע בפני האפיפיור בוותיקן, הישראלית הראשונה שזכתה בכבוד הזה. ברזומה שלה גם הופעות עם סטינג, סטיבי וונדר, שריל קרואו, אנני לנוקס וכתיבת המילים למוזיקה של שיר הנושא בסרטו של רוברטו בניני "החיים יפים".

האג'נדה הפוליטית השמאלנית המובהקת הובילה אותה להופעות בפני אישים פוליטיים כדוגמת ביל קלינטון, בהופעה שערכה בבית הלבן לכבוד יום הולדתו של רבין המנוח. "תמיד הייתי קשורה לארגוני שלום, אבל הפעילות המסיבית שלי התחילה אחרי רצח רבין. האירוע הזה הוא המהפך האמיתי בחיי. הייתי אז האמנית הבכירה היחידה שהסכימה ששמה יופיע על לוחות המודעות שקראו להשתתפות בעצרת. עמדתי לצדו על הבמה ורק כמה דקות לפני הרצח סיימתי לשיר.

"אני רואה את מה שאני עושה כסוג של שליחות. חשוב לי להגיע לחו"ל ולהשמיע את הקול האחר. משרד החוץ עושה דבר אחד, אני שגרירה מסוג אחר. אין ראיון עיתונאי איתי שהוא לא פוליטי, אני מתכוננת טוב טוב לכל ראיון ולעולם לא אתן נשק בידיים של אנשים שבאמת יש להם אנטי למדינה הזאת. יש היום באירופה שנאה גדולה לישראל. בסין, לעומת זאת, יש אהבה והערכה עצומה כלפינו, ואני באמת לא מבינה למה אנחנו לא חותרים לסין גם מבחינה עסקית".

- למה את לא מתמקדת במוזיקה בלבד, מה את צריכה את כאב הראש הזה?

"יש שתי גישות עיקריות ביחס לבעיה הישראלית בעולם. אפשר להגיד שכולם שונאים אותנו, ולכן צריך להישאר בדלנים וביטחוניסטים ולהתחפר בעצמנו. אני אומרת שהפתרון בדיוק הפוך. לפתוח את עצמנו לעולם ולעשות שלום כבר מחר. יש לנו כבר את כל התשובות, המפות קיימות, עכשיו צריך רק להיכנס למשא-ומתן מתוך נכונות אמיתית. אני חושבת שציפי לבני יכולה לעשות את זה ברבע שעה. היא אמרה לי את זה באופן אישי, היא באמת רוצה.

"המצב שלנו בעולם היום הוא קטסטרופה גדולה. אנשים כמוני ואנשי עסקים מסתובבים בעולם ונאלצים להגן על המדינה".

- מקשיבים לך?

"יש מספיק שאומרים לי שאני זמרת ושלא אשתמש בבמה להביע את דעותיי. אני עושה אינסוף דברים בעד השלום, ובכל זאת היו ויש הפגנות פרו-פלסטיניות מול ההופעות שלי ואמבושים על האתרים שלי - מפציצים לי אותם עד שהם נופלים. לא משנה להם שאני אדם שחרת על דגלו שלום. עבורם אני ישראלית, ועד שאני לא שורפת את הדרכון שלי, אני נשארת כזו. אני רוצה לחיות בתוך העולם, אני רק לא בטוחה שזה מה שנתניהו רוצה, אני גם לא רואה אותו עושה את זה".

- נראה שהנושא הפלסטיני כמעט לא על הפרק. ביבי טרוד במאבקים אחרים.

"הבעיה הכי גדולה שלי עם נתניהו היא שבכלל לא אכפת לו מהמדינה. אולי אכפת לו מעצמו ומהמשרה, אבל לא מהמדינה. הייתי לוקחת כבר בשתי ידיים את בגין במקומו. אני לא מחזיקה מנתניהו אדם בר-דעת. הוא הרי רואה מה קורה סביבו ומה קורה בזירה הבינלאומית - וממשיך בדרכו.

"נכון שהיו כמה נקודות אור כמו נאום בר-אילן, אבל כמה אדם יכול לקשקש ולא לעמוד מאחורי דבריו? קראתי שאומרים עליו שהוא סוג של גאון. הגאונות שלו מתבטאת בזה שאף אחד לא באמת יודע מה הוא חושב, וזה מה שמשאיר אותו בשלטון.

"יש לי מעט מאוד כבוד לאנשים שהוא הכניס לממשלה, אני חסרת תקווה מממשלה כזו. אכפת לו רק מהכיסא שלו, הוא לא יכול לצפות לקבל ממני איזו תמיכה לטעויות שהוא כבר עשה. הייתי קמה ומריעה לו בקול גדול אם הוא היה עושה שלום של אמיצים כמו שעשה בגין. צריך אומץ לעשות שלום יותר מכל דבר אחר, ואין לו את האומץ הזה, ואגב, זו סיבה טובה שתהיה לנו ראש ממשלה אישה ולא גבר. נשים יותר אמיצות.

"לצערי, היום בעולם אנחנו על וקטור כל-כך שלילי, שזה כבר מסנוור עיניים. אנחנו נראים כמו קריקטורה של מדינה".

- את מרגישה את זה על בשרך?

"בוודאי. במדינות סקנדינביה, למשל, אין לי הופעות. פעם הייתי מוזמנת לשם הרבה. שום פסטיבל בינלאומי שמכבד את עצמו לא יזמין היום אמן ישראלי, וזה ידוע לכל האמנים הישראלים. בעולם אני כבר 'נעה' ולא 'אחינועם ניני'. ברור שאם הייתי מתחילה היום בתור אמן ישראלי, אף אחד לא היה מתעניין במי אני ובמה שאני חושבת. הרבה אמנים ישראלים, חברות מסחריות ואנשי עסקים ישראלים, מסתירים את הזהות הישראלית שלהם. זה כבר סוד גלוי לגמרי".

לפני כחודש נחתם הסכם בין מועדון הכדורגל של ברצלונה לבין התנועה לקידום השלום, קשר שנוצר בתיווכה של ניני. מאמן הקבוצה, פפ גווארדיולה, נחשף לדף הפייסבוק שעליו מתנהלת מרבית פעילות התנועה, ונרתם לפעילות בעצמו. בקיץ האחרון הוא הגיע לארץ כדי לצפות בהופעה של ניני, שנחשבת ידידתו האישית, במסגרת פסטיבל ישראל בירושלים.

"לקחתי אותו לסיור בארץ, לא רציתי סתם למכור לו את הסיפור שלנו, אלא שיראה במו עיניו. מבחינתי זו ציונות להעביר סוף שבוע כזה עם מי שיש לו השפעה על דעת הקהל בארצו ובעולם, שבו הוא רואה את המורכבות שלנו. מה שרואים פה זו לא אותה תמונה מעוותת שמראים בחוץ, ומי שרואה את זה לא שואל אותי יותר למה אני חוזרת לשדה הקרב בכל פעם שאני על מטוס בדרך חזרה לכאן".

דרוש: טייקון

בימים אלה עורכת ניני סיבוב הופעות עם דור, בעקבות צאתו לאור של אלבום הקלאסיקות שלה "ארץ, שיר". אפשר היה לחשוב שזה זמן של קצת נחת. "להפך. אני מודאגת, מוטרדת ובעיקר עצובה מכך שלא מבינים עד כמה עסקי המוזיקה נמצאים פה במצב של קריסה. כל המצב השתנה. המוזיקה הגיעה לאינטרנט ובלחיצת כפתור מניידים אותה ושומעים במיליוני אתרים. אנשים לא קונים יותר דיסקים, מה שנשאר לאמנים אלה הופעות, וגם בשטח הזה זה רק נהיה יותר ויותר קשה".

- מה הפתרון?

"פשוט מאוד. לחזור לתקופת שושלת המדיצ'ים. לרוזנים ולאפיפיורים שתמכו באמנים. היום, כדי להמשיך ליצור, אמן חייב פטרון עשיר שיטפח אותו כמו שטיפחו את מוצרט. אמנם הדבר הזה הוא סוג של חרב פיפיות, כי תראה לי מי החברים שלך ואומר לך מי אתה, אבל היום יותר מתמיד יש לעסקים אינטרס להיות מחוברים לאמנות".

- תרגישי בנוח ששמך יהיה קשור בתשובה, דנקנר או בן דב, למשל?

"רק לאחרונה מצאתי ספונסר, שמבקש להישאר בעילום שם, ששמע שלא הצלחתי לגייס תמיכה לסיבוב הופעות, ותמך בפרויקט הזה. עכשיו גם חתמתי, כאמן הישראלי הראשון, על שיתוף-פעולה עם יקב, שייתן לי חסות לפרויקטים מסויימים. המצב נואש, נקודה. דנקנר ואי.די.בי תמכו בנו בהופעות בסין והחברה עושה הרבה דברים טובים בשביל האמנות, כמו בניית היכל התרבות במעלות תרשיחא. יש עוד תורמים, אבל אני לא רוצה לנקוב בשמות, כי אני לא בטוחה שהם רוצים. אני כל הזמן עסוקה בגיוס.

"הכול הפך זמין וזול, גם ילד בן 5 יכול היום להפיק שיר בקלות. נעשה צפוף גם בעולם. נגמרו הזמנים שבהם הרולינג סטונז היו יוצאים להופעות פעם ב-5 שנים וביתר הזמן מוכרים תקליטים. היום גם מדונה וליידי גאגא נלחמות על הקיום שלהן. הזירה הבינלאומית מגיעה לישראל, ועל הדולר הבודד של מי שרוצה לראות הופעה יש תחרות קשה. בשביל לשרוד מורידים רמה והולכים למכנה המשותף הנמוך ביותר, והאמנות נפגעת מזה. לכן, לאמנות ברמה גבוהה, שלא רוצה למכור את נשמתה לשטן, כמעט ואין היום אפשרות להתקיים".

- בכל זאת ריטה דורשת ומקבלת 60 אלף שקל להופעה, וגם את דורשת לא מעט עבור ההופעות שלך.

"מה את יודעת על הוצאות של הופעה וכמה נשאר לאמן? אמן שרוצה לשמור על רמה גבוהה לא הולך לכל חתונה כמו הרבה מחברינו הטובים. אמן שמכבד את האמנות שלו מופיע פעם בחודש, ואם את גם רוצה לקבל את ה-60 אלף שקל להופעה, את צריכה להיות ראויה לזה, ואת לא יכולה להיות ראויה לזה אם את מופיעה בכל קרן רחוב. יש כאן מעגל קסמים מקומם. מי שמרוויח כסף רב מאוד אלה האמנים המזרח תיכוניים שמופיעים כל ערב בחתונה או בר מצווה וממלאים את קיסריה. זה נהיה הסטטוס קוו בכל מקום, וזה מעציב אותי מאוד".

- למה?

"אמנים מזרח תיכוניים טוענים שהם רוצים לעשות שמח. אז? הביטלס כתבו כמה מהשירים הכי שמחים בעולם ואף אחד מהם לא היה נמוך. בשביל להיות אמן מצוין צריך לעבוד קשה ואין קיצורי דרך."המזרחיים או המזרח התיכוניים, איך שתקראי להם, אמנם מוכשרים עם קולות יפהפיים, אבל הם מתפשרים על חומר נמוך. סליחה, אבל אפילו העברית שלהם לא תקנית, הם עושים הכול רק כדי למצוא חן בעיני הרוב.

"אם אתה רוצה כסף והצלחה מהירה זה בסדר, אבל לא תקבל ממני את הכשר הבד"צ של האמנות. מה שיש פה כרגע זה שאין מילים ואין שירה ברמה גבוהה, אלא יש אמנים שמנסים למצוא חן בעיני הקהל שלהם. לכן האמנות צריכה עזרה. חייבים שיהיו פה ספונסרים. זה האינטרס המוחלט של העסקים לדאוג שהדבר הזה לא ייעלם מהעולם. אם כולנו קשורים בעבותות, אז בין לדאוג לזה שצריך למלא דלק באוטו וקוטג' במקרר, צריך גם לדאוג לנשמה, והנשמה זו האמנות.

"כל דבר אפשר לתחום בשאלה פשוטה 'למה'? מה הלמה שמניע את הדבר שקורה. הסיבה של קובי פרץ וחבריו די ברורה לי. זו מכונה משומנת היטב, שמכוונת לכיוון מסחרי מאוד, אל מה שהקהל אוהב, איך לשמח אותו ומה הולך עכשיו. בואי נבדיל בין זה לבין אמנות.

"קובי פרץ לא צריך ספונסר, האמנות האמיתית כן צריכה את זה. אני מאמינה שיש עוד אמנים שפועלים בצורה שלי ועסוקים בלהיפגש ולמצוא מלאך שיהיה לצדם וייתן תמיכה ויעזור להמשיך לעשות את האמנות שלנו.

"בשבוע הבא יש לי פגישה עם איש עסקים באיטליה. אני מקווה שהוא יסייע לי לקיים סיבוב הופעות שם. למרות ששם אני יותר מחוזרת מאשר בישראל, גם שם אני צריכה ספונסר".

- את אומרת שאם לא תמצאי ספונסר את עלולה להפסיק לשיר? שהאמנות שלך תלויה בתרומות?

"חד-משמעית. אני מצליחה לגייס כסף לפרויקטים מסוימים בגלל שמי שעוקב אחרי הקריירה שלי מבין את ה'למה' שלי. אני מכוונת את השירה שלי למקום מאוד גבוה, המוזיקה שלי מקרבת אנשים, שוברת מחיצות ושפות ויוצרת שיתופי-פעולה. למוזיקה יש ערך אמיתי לנפש האדם, היא לא רק מוזיקת 'בוגי' שעושה טוב.

"מוזיקת 'בוגי' היא כיפית ונהדרת, רק שלרוב מה שנכלל ב'סבבה' יש סכנה. דווקא מוזיקה כמו של ליאונרד כהן, ג'וני מיטשל והביטלס תיעלם, ותישאר רק המוזיקה שהמטרה שלה למצוא חן בעיני האנשים - לזה צריך עזרה. הגענו למצב שללא אביר על סוס לבן, המוזיקה תיעלם. כרגע אנחנו כבר בכאוס של אחרי הפיצוץ. אני בהחלט חוששת לעתיד".

Noa's interview "Still optimistic about peace"

Beyond entertainment, Israeli musician offers food for thought.

ABIGAIL KLEIN LEICHMAN ISRAEL21C

Love and peace aren’t just slogans from the faded 1960s. They are values that keep Israeli concert and recording artist Achinoam Nini stoked and singing on stages across the world.

“Love is a great force that will move you, big time,” believes the singer-songwriter and peace activist, known outside of Israel simply as Noa. No wonder she uses this word so often, and with such feeling.

Born in Tel Aviv in 1969, her parents moved the family to New York when she was a toddler. Growing up, she felt increasingly drawn to explore the land of her birth, and flew to Israel the summer she was 16. She never went back to the Bronx.

“Israel was something very free and open, with very passionate people,” she said. “I loved the weather. I loved that there were much fewer restrictions. I fell in love with an Israeli guy. And I wanted to be part of this thing.”

Over nearly 20 years, she has become very much “part of this thing,” performing for heads of state and showing the face of Israel to loyal fans in several countries.

Interviewed during her May concert tour in China with her Israeli-Arab duet partner Mira Awad, Noa marveled that the Chinese seem to “love Israel more than any other people I have ever met.”

Her daily blog entries chronicle her experiences in the Far East. “The message of peace Mira and I convey is agreeable to them, of course, but, I must say, it is the music itself that moves them to tears, not the politics.”

Importance of family

With a million and a half albums sold, Noa isn’t a chart-topping blockbuster, and she does not churn out CDs on a regular basis – though she’s had a particularly prolific few years, releasing Genes and Jeans in 2008, There Must be Another Way in 2009 and two discs this year: Noapolis, a sampling of Neapolitan songs; and Eretz, Shir: The Israeli Songbook, accompanied by the Jerusalem Symphony Orchestra.

“I’m more interested in quality and originality than popularity,” she said. “If you notice, I do not make albums at whirlwind pace, to say the least. I take my time, and will never perform a song I am not completely in love with.”

Love is not a fleeting passion for Noa, who is still married to the medical student she fell for on that long-ago summer trip. Dr. Asher Barak, a respected pediatric pulmonologist, is content to give his famous wife the limelight, but she credits him – and her parents, who returned to Israel a decade after their daughter did – with her ability to juggle motherhood and career.

“I get a lot of help and support from my wonderful husband and my parents, who are just amazing,” she said. “I have made many compromises, but it’s worth it. As a song I once wrote goes, ‘Life is just a balancing act,’ and I am doing my best. I consider myself very, very lucky to have such a beautiful family.”

The couple’s three children are 10, seven and just over a year old. Last spring, Noa went on a multi-city “best of” American tour with her two-month-old baby girl in tow. “I take my kids on tour often. When I don’t, I suffer quite a lot,” she shared.

Performing for peace

Noa has frequently taken the stage with peaceful intentions. In 1995, she sang at the Tel Aviv peace rally where Prime Minister Yitzhak Rabin was assassinated, and she entertained Bill Clinton, Ehud Barak, Yasser Arafat and the king of Norway at a 1999 Oslo ceremony commemorating the pact signed there.

In 2002, Noa was on the bill of the Time for Life: A Tribute for Peace concert at the Rome Coliseum, and recorded a cover of the Beatles’ “We Can Work it Out” with Awad for her album Now. Two years later, she sang at We are the Future, a fundraising concert produced by Quincy Jones and hosted by the mayor of Rome, as well as in Bono and Bob Geldof’s 2005 Live 8 concert.

In 2009, she and Awad sang their Hebrew-Arabic-English peace ballad “There Must be Another Way,” representing Israel at Eurovision in Moscow, and, last November, she and Awad performed at the closing concert of the Science for Peace event at the Bocconi University of Milan.

Not surprisingly, one of her favorite quotations is, “All that is necessary for the triumph of evil is that good men do nothing,” attributed to British statesman Edmund Burke.

“I believe in that with all my heart,” said Noa, who is an official United Nations goodwill ambassador. “And I believe in peace. Beyond entertaining, I supply food for thought. I try to inspire and evoke dialogue, contemplation and emotion.”

She feels that music can provide common ground: “It is there that we see how useless all the hatred and violence are – and what beautiful doors we can open with communication and compassion.”

Israel21C is a nonprofit educational foundation with a mission to focus media and public attention on the 21st-century Israel that exists beyond the conflict. For more, or to donate, visit israel21c.org.

Noa chats with students of Valencia (Spain)

Las Nuevas Tecnologías permiten a unos alumn@s hablar con Noa, la cantante internacional israelí

Publicado el junio 3, 2011 por sentucv

La profesora Tamar Shuali (tamar.shuali@ucv.es) ha sido la coordinadora de un proyecto con los alumnos de Sociología de la Educación de la Universidad Católica de Valencia y la cantante israelí Noa (http://www.noasmusic.com/ – http://www.noasite.net/ ).

Este proyecto ha consistido en la interpretación personal en forma de video-clip de la canción “We”, escrita y compuesta por Noa en el año 2002, por parte de los alumnos de Sociología de la Educación de la UCV.

Después de que los alumnos realizaran sus propios videoclips, éstos contactaron con la cantante y le enviaron el resultado de su trabajo. Fue la propia cantante quien sorprendida ante la iniciativa y el trabajo realizado solicitó poder contactar con los alumnos y hablar con ellos personalmente y “en directo” a través de una videoconferencia y declarar así el vídeo ganador.

Finalmente la videoconferencia tuvo lugar el viernes 20 de mayo, pudimos entrar en casa de Noa y nos contó que “está encantada con todos los videos sin excepción” y se siente “muy emocionada y agradecida” con la iniciativa.

Las ganadoras fueron las alumnas Ana Sevilla y Alba Pinazo, y los premios otorgados han consitido en discos firmados y entradas para su concierto en Barcelona, que se celebrará el próximo 16 de Julio en el Anfiteatro Griego.

Aquí os dejamos algunos momentos emotivos de la video conferencia y los videos ganadores:

http://sentucv.wordpress.com/2011/06/03/las-nuevas-tecnologias-permiten-a-unos-alumns-hablar-con-noa-la-cantante-internacional-isaraeli/

Noa's interview at RAC1, Barcelona (Spain)

Noa's interview at ABC (Spain)

Noa's interview at El Pais (Spain)

KARMENTXU MARÍN 23/03/2008

Pregunta. Su último disco se llama Genes and jeans. ¿Reivindica ir por la vida en

vaqueros?

Respuesta. No voy todos los días, pero habitualmente, sí. El pantalón vaquero es el

elemento más internacional que une a las gentes de diferentes culturas, incluso a

nivel económico: lo lleva igual un ejecutivo israelí que un trabajador de Wisconsin.

P. No me diga que encuentra a los tejanos un soporte ideológico.

R. Pues para mí son como mi segunda piel, y el simbolismo del futuro, de la tierra

prometida adonde vamos.

P. Si unos pantalones son su tierra prometida, se conforma con poco.

R. Es una metáfora. Yo fui de Israel a América para buscar un nuevo futuro. Los

tejanos representan el nuevo mundo. Los genes representan el mundo anterior. En

vaqueros todos somos iguales.

P. En cuanto a los genes, los suyos son muy viajeros: Yemen, Israel, Nueva York.

R. Es la historia de mi familia: mis abuelos viajaron durante dos años de Yemen a

Israel, caminando por el desierto; mis padres, de Israel a Estados Unidos, en busca

de un mundo nuevo. Luego, yo he vuelto a Israel, por razones ideológicas y de amor.

Read the full interview at www.noasite.net Noa's Museum:

http://www.noasite.net/noamuseum/2008/0803elpais.htm

Noa's interview for La Vanguardia (Spain)

More pics and the full press coverage at www.noasite.net Noa's Museum

http://www.noasite.net/noamuseum/2008/0803lavanguardia.htm

Noa's interview at El Periodico de Catalunya (Spain)

More info at www.noasite.net

http://www.noasite.net/noamuseum/2007/0708elperiodico.htm

Noa's interview at O correo Galego (Spain)

[A cantante Noa maniféstase radiante de felicidade desde que tivo un fillo, Ayehli, en marzo do ano pasado. 'Now' é o novo álbum que sairá á venda en España o 17 de setembro]

Anque con só dous anos, os seus pais se trasladaron ó Bronx novaiorquino, volveu a Israel ós 17 anos por amor e a cumpri-lo servicio militar. Desde entón sempre amosou a súa preocupación pola situación da súa terra, "sobre todo agora que todo está moi deteriorado. A única maneira de demostrar que a xente da rúa non está de acordo co que ocorre é protestando'', di.

"Eu loito contra a violencia -engadiu- cantando ó amor e á esperanza. Sinto unha gran pena pola xente que non ten compaixón e sinto moita máis por min, porque desde a miña illa de esperanza teño que vivir con eles na incerteza. Non quero morrer, pero agora que son nai daría a miña vida polo meu fillo, non por unhas persoas que poderían esforzarse por soluciona-lo conflicto e non o fan porque non teñen nin cariño, nin comunicación, nin respecto, nin amor''...

The complete article is available at:

http://www.noasite.net/noamuseum/2002/0209galicia.htm

Interview with Noa on a spanish media about motherhood

Read the interview at www.noasite.net Noa's museum

http://www.noasite.net/noamuseum/2001/0106spanishinterview.htm

An interview with Noa on Italian media

Ricomposto in Israele, il grande mosaico della musica ebraica ha dato vita a qualcosa di nuovo, dove le influenze est-europee, yemenite, iberiche e americane vantano analoghe potenzialità di fusione con gli stilemi del pop internazionale. Da una scena molto vivace, dove convivono il rock più moralista e la world music più possibilista, si può tirar fuori una figura femminile significativa: NOA.

Achinoam Nini detta NOA in ebraico significa “Sorella di Pace“. I nomi sono presagi divini e quando alcuni anni fa lei, israeliana nata a New York da genitori di origine yemenita, andò a partecipare ad un festival in Sicilia - al fianco di musicisti palestinesi, con incassi destinati proprio ai bambini palestinesi di Hebron -, affrontando i possibili contrattacchi di natura politico-religiosa a cui si sarebbe esposta, guardava con stupore a quanti le facevano notare l’inopportunità della scelta “perché non dovrei farlo? Io sono per la pace! Ritengo sia giusto che i palestinesi abbiano uno stato per sé e spero lo possano avere al più presto. Sono contro il terrorismo, da qualunque parte esso venga. Spero che si possa arrivare ad un accordo nel minor tempo possibile. Purtroppo, è come quando si subisce un’operazione. Per giungere alla guarigione si deve anche sopportare sofferenza, non ci si può aspettare che questo avvenga in modo indolore. Ma mi auguro che questo cammino sia il meno impervio possibile, perché dobbiamo assolutamente giungere alla pace nella nostra regione“.

Read the full article at www.noasite.net Noa's Museum:

http://noasite.net/noamuseum/2000/0006italianinterview.htm

Noa's interview at ABC (Spain)

Noa's interview at ABC (Spain)