Noa's concert in New York (USA)

TWO VOICES...ONE VISION: a Concert for Coexistence by Israeli Jewish and Arab superstars Achinoam Nini (Noa) and Mira Awad, benefiting The Abraham Fund Initiatives. March 15, 2012 -- Jazz at Lincoln Center's Rose Hall, New York. Email Info@AbrahamFund.org.

Noa's concert in Valladolid (Spain)

Noa vuelve a Valladolid para actuar en un concierto acústico. Una actuación distinta a la anterior que fue en un concierto con la OSCyL. La cantante israelí (Tel-Aviv, 1969) despierta tanto el interés musical como la ocasión para que ciertas organizaciones propalestinas expliciten su protesta anrisionista. La Red Solidaria contra la Ocupación de Palestina, organización que aglutina a 36 organizaciones españolas de apoyo al pueblo palestino, han realizado un llamamiento a boicotear los conciertos de Noa por su apoyo al «sionismo colonialista». Su concierto tendrá lugar este sábado en la Cúpula del Milenio a las 21.30 horas.

–En su último álbum canta a Nápoles ¿por qué?

–Me encanta Italia y he actuado allí muchas veces en los últimos años. He llegado a sentir muy cercana esa cultura, su lengua y su gente. Mantengo una relación similar con España. Por otra parte las canciones napolitanas son extraordinarias tanto musical como líricamente. En ellas encontramos emigrantes saliendo del puerto en busca de un futuro mejor, sin saber si volverán a ver su casa, mujeres desesperadas y hombres en situaciones difíciles, vemos sonrisas nacidas de las lágrimas y amor sin sentimentalismos. Y sobre todo, encontramos el mar. Para mí esas imágenes no son solo napolitanas sino mediterráneas. Lo que nos une a todos nosotros es el mar y su belleza universal.

–Su estilo es muy espiritual. ¿Es la música un refugio para escapar de estos tiempos difíciles?

–La música es mi religión. Cuando salgo al escenario, entro en mi templo y rezo a la diosa Música. Dirijo mis canciones al corazón de mis oyentes. En tiempos duros como los que vivimos en España, en Europa o en Oriente Medio, la música y los músicos juegan un importante papel. Podemos inspirar al público, abrir corazones, dar una esperanza. Podemos romper muros que separan a la gente y ayudarlos a abrazarse. La música conecta a la gente a un nivel mucho más profundo que cualquier otra cosa. Me siento afortunada y honrada de ser capaz de vivir de la música.

Miriam Antolín

Valladolid, 3 mar.- La cantante israelí Noa ha confesado hoy que sueña con grabar un álbum entero con el cantautor español Joan Manuel Serrat, a quien adora y con el que ya ha colaborado en la interpretación de algunas canciones.

Ajinoam Nini, el verdadero nombre de Noa, en una entrevista con EFE, ha desvelado que ambos han hablado ya "seriamente" sobre un disco conjunto en español y está esperando a que el músico tenga un hueco en su agenda.

"Es maravilloso volver a estar en España", ha declarado la artista, que hoy presenta en Valladolid el disco "Best of Noa" (Lo mejor de Noa), un conjunto de canciones en inglés, español, hebreo o yemení que le encantan.

En la actuación, que contará con mucha percusión, aparecerán también temas de los dos trabajos que la israelí grabó en 2011, "Noápoles" y "The Isreli Song Book", basados en la cultura napolitana y hebrea, respectivamente.

Después de veintidós años de carrera musical, siente que "finalmente" ha aprendido "cómo cantar", aunque le queda mucho por aprender según ha reconocido.

Noa (Tel Aviv, 1969) se ha convertido en una de las imágenes en el mundo de Israel, un país inmerso en "una situación política complicada, al igual que todo Oriente Medio", como ha explicado la artista.

Defensora de la paz, la cantante ha expresado que espera que los líderes israelíes y palestinos "tomen responsabilidad por el futuro de sus pueblos y hagan las paces lo antes posible".

"No hay duda de que si se firma un acuerdo de paz, la situación será mejor para todos", ha reflexionado Noa, quien asegura que la música o el arte "pueden ayudar a crear una atmósfera de paz y apoyar el diálogo y la comunicación".

Las actividades culturales "pueden ser un apoyo para familiarizar diferentes culturas y reducir el nivel de desconocimiento y temor hacia los demás", ha explicado, "aunque la música por sí sola no puede cambiar las cosas y son los políticos, diplomáticos, empresarios y cada ciudadano los que deberían trabajar para traer el cambio".

En su opinión, Israel "debe tomar responsabilidades para actuar en favor de la paz y lo mismo debe producirse en Palestina", y ha asegurado que como artista se está esforzando en "alzar la voz de la gente en Israel que cree en la paz".

"Una vez dicho esto, pienso que el acercamiento del mundo hacia Israel es, a menudo, hipercrítico", ha apuntado Noa antes de manifestar que la comunidad internacional "debería empujar a las partes a hacer las paces, en lugar de perder el tiempo en acusarse unos a otros", algo que a su juicio "no ayuda a resolver nada".

Dentro de una visión global, ha opinado que "sí ha mejorado" la resolución del conflicto entre israelíes y palestinos, ya que por ambas partes "se han aceptado muchas cosas que no eran obvias hace años".

Sin embargo, en un nivel más particular, la cantante ha considerado que "las cosas van despacio, la resolución no avanza y esto es muy frustrante".

La artista ha confiado en una solución al conflicto entre Israel y Palestina aunque ha augurado que no llegará pronto.

Noa se encuentra inmersa en la escritura de nuevas canciones "de todo tipo" y hará un "nuevo álbum pronto", ha destacado.

La artista está planeando además un proyecto con el brasileño Milton Nascimiento y una gira junto a él en Brasil, además de "muchos conciertos" con la formación Solis String Quartet y algunos proyectos con orquesta sinfónica. EFE

1011108

(Agencia EFE)

Noa's concert in Pamplona (Spain)

El Teatro Gayarre de Pamplona acogerá esta tarde la actuación de la cantante Noa, que ofrecerá un recorrido por los grandes éxitos de su carrera. El concierto comenzará a partir de las 20.30 horas. El precio de las entradas es de 33, 30 y 20 euros, según la zona elegida

pamplona. Achinoam Nini, más conocida como Noa, visita de nuevo Pamplona junto a su inseparable Gil Dor, coartífice de sus grandes éxitos y cerebro musical en la sombra. Influenciada por grandes nombres de la música como Leonard Cohen o Paul Simon, a lo largo de su ya dilatada carrera ha editado 16 discos y compartido escenario con artistas de la talla de Sting. Vía correo electrónico, la artista respondió a las preguntas de DIARIO DE NOTICIAS.

Llega al Teatro Gayarre de Pamplona para ofrecer un recorrido por sus temas más conocidos; una colección de éxitos que, conocida su trayectoria, presenta una gran variedad, ¿qué criterio de selección ha seguido para confeccionar el repertorio de este concierto denominado 'Best of'?

No será exactamente un grandes éxitos. Vamos a presentar algunas canciones de nuestro último álbum (de momento solo editado en Israel) The Israeli Songbook, una colección de canciones clásicas israelíes grabadas con la Jerusalem Symphony Orchestra, y algunas composiciones del disco Noapolis, el álbum de canciones napolitanas que salió a la venta en España en 2011. Otros temas que he seleccionado, no lo han sido solo bajo el criterio de que hayan superado el test del tiempo sino también en función de cuáles eran los que mejor se adaptaban al grupo con el que vengo esta vez de gira: Gil Dor, Gil Zohar (bajo, piano, flauta) y Gadi Seri (percusión). También cantaremos nuestras canciones en castellano (Uno queriendo ser dos, Otra vez, La vida es bella) y presentaremos un tema completamente nuevo.

¿Por qué ha decidido presentar en esta ocasión los temas con el formato de cuarteto?

Los músicos que subirán al escenario, que son todos amigos míos, tienen un grandísimo talento y cada uno de ellos es un músico muy polifacético que puede interpretar diferentes estilos. Esto es maravilloso para poder tocar un gran abanico de canciones.

¿Qué tal les ha sentado el paso del tiempo a los temas más añejos? ¿Ha aprovechado esta gira para, de alguna manera, actualizarlos?

Siempre actualizamos los temas antiguos y los arreglamos de otra manera. Hay algunas canciones que simplemente mejoran con el tiempo y otras que no son demasiado adecuadas para el escenario, son mejores para escuchar con auriculares.

Al acercarse de nuevo a discos como 'Noa' (1994) o 'Calling' (1996), ¿qué recuerdos aparecen?

Noa fue mi primer álbum internacional, muy excitante para una chica de 23 años con una oportunidad tan increíble. El recuerdo más fuerte de ese álbum es el trabajo con Pat Metheny, que realmente me marcó en todos los sentidos y cambió mi vida por completo. Calling era una historia diferente, fue un trabajo influenciado por sucesos muy fuertes y problemáticos de mi vida, tanto en el aspecto personal como en el político. La muerte de Yitzhak Rabin me impactó muchísimo en aquel momento, y aún lo hace, ya que yo estaba cantando en el escenario de la manifestación por la paz justo minutos antes de que aquello ocurriera. Estoy orgullosa de Calling, es un álbum doloroso pero muy bello, aunque muchas de sus canciones no se hayan convertido en favoritas. Creo que ese disco tiene vida propia.

Artista inquieta donde las haya, el pasado año editó 'Eretz Shir' y el citado 'Noapolis', dos compactos en principio muy diferentes, uno basado en clásicos hebreos orquestados y otro inspirado en el Mediterráneo. ¿Cómo coincidieron dos trabajos conceptualmente tan distintos al mismo tiempo?

En realidad no son tan diferentes. Los dos son álbumes de temas clásicos, grabados con un ensemble clásico (The Jerusalem Symphony Orchestra y The Solis String Quartet). Ambos álbumes vienen de la urgencia para rendir homenaje a grandes temas que no escribí. Como cantantecompositora me ha costado muchos años llegar a sentirme con la confianza suficiente como para hacer esto.

Cuenta con decenas de colaboraciones y ha protagonizado propuestas de todos los colores y sabores, tras esta gira, ¿cuáles son los nuevos proyectos que prepara Noa?

Estoy realizando muchos conciertos con orquestas sinfónicas y con el Solis Quartet, presentando mis dos nuevos álbumes y haciendo algún best of. A la vez, estos días estoy escribiendo nuevos temas y, para el futuro, estoy planeando una gira en Brasil con ¡Milton Nascimento! Un proyecto que supone una grandísima emoción para mí. Y aún sueño con un álbum junto a mi amigo Serrat.

Atesorando una ya dilatada carrera, ¿qué siente que ha sido, y es, la música para Noa?

No puedo vivir sin la música. Como un pájaro, necesito cantar.

Siempre a saltos entre momentos de más o menos tensión, desgraciadamente ahora la situación política en Oriente Medio vuelve a ser muy preocupante, ¿cómo afecta este conflicto a una artista, a sus conciertos y a sus composiciones?

Intento separar las cosas. Soy una ciudadana muy activa, escribiendo en blogs, hablando en televisión de las cosas de mi país y de nuestra región que me sacan de quicio. Pero cuando canto, lucho por inspirar, por curar, por compartir emoción. Estos son para mí dos niveles diferentes de consciencia.

Noa vuelve a España, con un concierto en Pamplona el 2 de marzo, para presentar su espectáculo 'Best of Noa', una recopilación de sus mejores temas puestos en directo, desde sus comienzos hasta su último álbum 'Noápoles'. Así, la cantante israelí paseará su amplio repertorio por Sevilla (28 de febrero, Teatro Lope de Vega), Pamplona (2 de marzo, Teatro Gayarre) y Valladolid (3 de marzo, Cúpula del Milenio). Achinoam Nini, Noa, es la más destacada artista israelí, tanto por sus conciertos como por sus grabaciones discográficas. Nacida en Tel-Aviv en 1969, vivió en Nueva York desde los dos años hasta que regresó a Israel a los 17. NOA estudió música en el Rimond School, donde conoció a su compañero y colaborador Gil Dor. Juntos han escrito y realizado cuatro álbums de enorme éxito en Israel, y otros cuatro álbums internacionales, 'Noa', 'Calling', 'Blue Touches Blue', 'Now' y 'Genes & Jeans'. Defensora en todo momento del diálogo para la consecución de la paz, Noa fue la primera artista israelí oficialmente invitada a actuar en Marruecos. Actuó en vivo ante 100.000 personas en el acto con el que culminaba el año dedicado a la familia 1994 en el Vaticano, en presencia del Papa Juan Pablo II, ante quien también actuó en diciembre de 2004. El 4 de noviembre de 1995 cantó ante 50.000 personas en un rally musical a favor de la paz en Tel Aviv, sólo minutos antes de que Yitchak Rabin fuera asesinado. Sus dos últimos trabajos han sido 'Genes & Jeans' (2008): Raíces y jeans, tradición y modernidad, pasado y presente, la vida y las experiencias de Noa convertidas en un repertorio sugerente y emocionante. Y 'Noápoles': Noa canta a Nápoles (2011) Un auténtico homenaje a la cultura mediterránea en todas sus vertientes.

Noa's concert in Cenon (France)

De Tel Aviv à Naples, Noa donne de la voix

Nantie d'un dernier album en italien, l'Israélienne revisite son répertoire.

Qu'y a-t-il en commun entre Tel Aviv, Brooklyn, Notre-dame-de-Paris et Naples ? Noa, chanteuse au carrefour des cultures yiddish et pop anglo-saxonne, ambassadrice consensuelle d'une paix musicale qu'elle décline au fil d'albums où sa voix est l'instrument principal d'arrangements parfois trop… consensuels, eux aussi. Mais le timbre et la pureté de l'organe d'Achinoam Nini font tout oublier, et quand elle promène ses cordes sur la côte amalfitaine, on ne sourcille pas, on tend à nouveau une oreille curieuse et quasi conquise.

Née dans la capitale israélienne voilà 42 ans, Noa s'envole à l'âge deux ans avec ses parents dans le Bronx. Après l'école des arts de New York, elle repart à 17 ans en Israël, où elle intègre la Rimon school of jazz and contemporary music à Ramat HaSharon. Elle y fait une rencontre déterminante : celle du guitariste et compositeur GilDor avec qui elle travaille toujours.

Solis string quartet

Après deux premiers disques en hébreu qui la font connaître dans son pays, le duo croise le guitariste Pat Menehy qui collabore à « Noa », la première galette anglophone. Echo international. On l'a vite oublié et est-ce dommage ? Noa interprète trois chansons sur l'album original « Notre-Dame-de-Paris », la comédie musicale de Plamondon et Cocciante. Hélène Ségara la remplacera en Esmeralda sur scène.

Et l'Italie dans tout ça ? Quelques précédents : un « Ave Maria » chanté pour Jean-Paul le deuxième, un « Beautiful that way », chanson de la bande originale du film de Benigni « La vie est belle ». Bref, Noa est connue en Italie un peu plus qu'ailleurs.

Le travail avec le Solis String Quartet accouche en 2005 d'un « Napoli-Tel Aviv » où Noa chante en hébreu des traditionnels du sud de l'Italie. Six ans plus tard, elle revisite ces airs dans leur langue d'origine : « Noapoles ». De « Sia Maledetta L'acqua » à « Nonna Nonna », la voix de Noa se joue des sonorités transalpines avec bonheur, magnifiquement soutenue par la formation napolitaine (deux violons, un alto et un violoncelle).

Sur cette tournée « Best of Noa tour », l'artiste israélienne se promène dans sa dizaine d'albums, de l'hébreu à l'anglais… En passant par les ruelles de Naples.

Jeudi 1er mars (20 h 30) au Rocher de Palmer à Cenon. 28/30/32 euros. 05 56 74 80 00. Rencontre au Forum du Rocher à 18 heures (entrée libre).

Noa's concert in Sevilla (Spain)

Noa llegará este martes 28 de febrero al Teatro Lope de Vega de Sevilla, donde presentará los temas de su último disco titulado 'Noápoles', estrenado el pasado marzo y en el que interpreta canciones napolitanas junto a músicos como Gil Dor, Zohar Fresco y el Solis String Quartet.

Además, hará una recopilación de sus grandes éxitos y compartirá escenario con el pianista sevillano Dorantes. Las entradas siguen a la venta en taquilla, por Internet en www.generaltickets.com/sevilla, y enwww.teatrolopedevega.org.

Achinoam Nini, Noa, es la más destacada artista israelí, tanto por sus conciertos como por sus grabaciones discográficas. Nacida en Tel-Aviv en 1969, vivió en Nueva York desde los dos años hasta que regresó a Israel a los 17.

Estudió música en el Rimon School, donde conoció a su compañero y colaborador Gil Dor. Juntos han escrito y realizado cuatro álbumes de enorme éxito en Israel, y otros cuatro álbumes internacionales, 'Noa', 'Calling', 'Blue Touches Blue', 'Now' y 'Genes & Jeans'.

Las mayores influencias de Noa vienen de cantautores de los años 60 como Paul Simon, Joni Mitchell o Leonard Cohen.

No defraudó. Noa volvió a la capital sevillana ofreciendo un concierto lleno de buena música y buen hacer. Su propuesta: un concierto de pequeño formato, en el teatro Lope de Vega, donde repasó algunos de sus trabajos más conocidos y se ganó el favor del público.

Noa: más que una cantante

La cantante israelí ofreció un repertorio amplio, donde se sucedían las canciones de sus álbumes más conocidos y versiones de temas propios de la tradición hebrea.

En todo momento, la cantante demostró que Noa no es sólo la cara femenina que conocemos, sino un grupo sólido de músicos brillantes que, en muchos casos, llegan a ser virtuosos de sus instrumentos. En esta ocasión le acompañaban Gil Dor (a la guitarra y haciendo los coros); Gadi Seri (realizando las distintas percusiones) y Gil Zohar (con el bajo, los teclados y el viento).

Durante las casi dos horas de función, Noa demostró también su maestría en el manejo de los instrumentos de percusión que toca, incluso, mientras canta.

Dorantes al piano

La aparición del músico lebrijano David Peña Dorantes sobre el escenario, marcó un momento de inflexión en el concierto. Éste interpretó una pieza propia en solitario para, más tarde, acompañar a la cantante en dos temas que Noa cantó en español.

Guión en español

La cantante pidió perdón al público por no manejar el idioma todo lo bien que le gustaría, razón por la que, entre canción y canción, fue leyendo unos textos que había escrito para introducir cada una de las partes del concierto.

Así, los asistentes pudimos conocer sus raíces yemenitas, su permanente contacto con la cultura hebrea (a pesar de vivir su infancia en la ciudad de Nueva York) y algunos de los nuevos temas de su último álbum.

Todo esto hizo que el público se implicara en el desarrollo del espectáculo y que, a pesar de que al principio no se atrevía a seguir la invitación de participar activamente en el concierto; al final se entregó haciendo la segunda voz de su tema "Shalom Shalom" (voz que significa paz en hebreo), tema que cerró el concierto.

Una mujer brillante y sencilla

Noa se entregó al concierto desde los primeros compases. Así fueron muchos los guiños que la cantante hizo a la ciudad, a los asistentes y a sus conocidos en la capital sevillana. Tal parecía la comodidad de la cantante en el escenario que, aunque en un cambio de vestuario se había puesto tacones (al principio iba descalza), para interpretar los bises del concierto se volvió a despojar de ellos explicando: "Serán muy bonitos, pero no estoy cómoda".

Al final, el patio de butacas (que estaba lleno) se puso en pie, aplaudiendo durante varios minutos y dedicándole uno de esos compases de jaleo que tan propios son del público hispalense, cuando queda satisfecho con lo que ha visto.

En resumen: un concierto vibrante, bien interpretado, de personas que disfrutan con la música y haciendo partícipes a quienes lo presencia. Toda una clase magistral de música que debía contar con funciones para los escolares; pues en pocas ocasiones se encuentra una música tan bella con un mensaje más universal.

Interviews & Articles about Noa on the Israeli Media

אנסטסיה מיכאלי, והמשיך בהתפרעויות נוספות של חרדים בבית-שמש ובעוד אירועי תג מחיר. בדיוק הדברים שלא מוסיפים לתדמיתה הבינלאומית של ישראל בעיניה של ניני, מהיוצרות המובילות בישראל, מי שידועה כאייקון ישראלי בעולם, שמקפידה על מעורבות פוליטית במקביל לקריירה האמנותית שלה ופעילה בתנועות לזכויות אדם ולמען השלום הישראלי פלסטיני.

"דווקא היה רגע אופטימי אחד החודש. אני שמחה שלפיד ושליט נכנסו לפוליטיקה. שמעתי שנועם שליט ספג הרבה ביקורת, ואפשר אולי להבין את זה, אבל מהיכרותי איתו הוא טיפוס מיוחד, בבחינת מים שקטים שחודרים עמוק. כל עוד הוא הולך לצד הנכון של המפה ולא לפשיסטים, אני בעדו. האווירה הפוליטית במדינה כל-כך נוראה ואיומה, שזה טוב בעיניי. אני והחברים השפויים שלי, ואני שמה גם את נועם ואת לפיד על אותו צד של המפה, כולנו אנשים שבגדול רק רוצים לחיות את חייהם פה בשקט".

- יאיר לפיד כבר קיבל איומים על חייו.

"אבל נראה לי שסוף-סוף מבינים פה שזה עכשיו או אף פעם, גם אם זה גובה מחיר אישי, חייבים לעשות את זה או שמאבדים את המדינה. המצב שלנו כבר כל-כך גרוע שחייב לבוא שינוי. חייבים שהרוב הדומם והמותש יפסיק לחשוב שאם הוא לא יעשה כלום, הכול יהיה בסדר.

"קשה לי להבין איך מאות אלפים היו מוכנים לצאת לרחובות על מחיר של גבינה ולא על מחיר של מדינה. אנחנו בעיצומו של מאבק מהותי על המדינה. איפה כל האנשים שאכפת להם? תראי איזה נס קרה לנו מכמה אוהלים שהוקמו כאן רק לפני 60 שנה. מי שטס ורואה את ההבדל בין ישראל לירדן לא מאמין. אבל איך מדינה שקמה מאנשים שעברו את השואה מתנהגת בצורה שמזכירה אפילו בקצת את מה שחווינו? זו טרגדיה עצומה בעיניי. איך קרה שהפכנו מילד מוכה לאב מכה?

"מדינת ישראל סימנה לעצמה 3 מטרות כשהיא הוקמה: עלייה, בנייה וביטחון. העלינו כבר כמעט את כולם; התמלאנו, בנינו; יש לנו צבא חזק ופצצת אטום. עכשיו צריך להתפנות לעסוק במהותה של המדינה. זה השלב הקריטי שבו אנחנו נמצאים היום, ולכן טוב שיש את נועם ויאיר ושיש את שלי ואת ציפי לבני.

"אני יודעת שלבני במצב גרוע היום. היא אשת עקרונות ולא קל להיות כזו בפוליטיקה. עצם העובדה שהיא עדיין בפוליטיקה זה סוג של נס. יש לה שנה לתקן, להזדקף, אני מאמינה שהיא תעשה את זה. ההחלטה של יאיר לפיד מוכיחה שצעירים ומוכשרים מתחילים לצאת מהאדישות".

"המצב שלנו בעולם הוא קטסטרופה"

ניני, בת 43, התפרסמה בעולם כאמנית פופ ומוזיקת עולם, כזמרת וכמלחינה. היא נולדה בארץ, בגיל שנתיים עברה לניו-יורק בעקבות מלגת לימודים שקיבל אביה, וגדלה בבית דתי ציוני ברובע הברונקס. הצטרפותה בגיל 15 לשבט צופי "צבר" בניו-יורק חיזקה בה את הזיקה לעברית, לישראל ולציונות. בגיל 17 הגיעה לבדה לארץ, כשבכוונתה לשהות פה כשנה, אך אז הכירה את רופא הילדים ד"ר אשר ברק, לימים בעלה ואב 3 ילדיה, והחליטה לעשות עלייה. כעבור מספר שנים החליטו הוריה לחזור בעקבותיה לישראל.

בבית-הספר למוזיקה רימון הכירה את גילי דור, ומאז הם עובדים יחד עם אמנים מכל העולם, וביניהם גם פט מתיני, שפתח בפניה את הדלת לקריירה בינלאומית עם האלבום הראשון, "Noa" (מאז היא נקראת כך בהופעותיה בחו"ל). ביצוע מהאלבום ל"אווה מריה" של באך גרר הזמנה להופיע בפני האפיפיור בוותיקן, הישראלית הראשונה שזכתה בכבוד הזה. ברזומה שלה גם הופעות עם סטינג, סטיבי וונדר, שריל קרואו, אנני לנוקס וכתיבת המילים למוזיקה של שיר הנושא בסרטו של רוברטו בניני "החיים יפים".

האג'נדה הפוליטית השמאלנית המובהקת הובילה אותה להופעות בפני אישים פוליטיים כדוגמת ביל קלינטון, בהופעה שערכה בבית הלבן לכבוד יום הולדתו של רבין המנוח. "תמיד הייתי קשורה לארגוני שלום, אבל הפעילות המסיבית שלי התחילה אחרי רצח רבין. האירוע הזה הוא המהפך האמיתי בחיי. הייתי אז האמנית הבכירה היחידה שהסכימה ששמה יופיע על לוחות המודעות שקראו להשתתפות בעצרת. עמדתי לצדו על הבמה ורק כמה דקות לפני הרצח סיימתי לשיר.

"אני רואה את מה שאני עושה כסוג של שליחות. חשוב לי להגיע לחו"ל ולהשמיע את הקול האחר. משרד החוץ עושה דבר אחד, אני שגרירה מסוג אחר. אין ראיון עיתונאי איתי שהוא לא פוליטי, אני מתכוננת טוב טוב לכל ראיון ולעולם לא אתן נשק בידיים של אנשים שבאמת יש להם אנטי למדינה הזאת. יש היום באירופה שנאה גדולה לישראל. בסין, לעומת זאת, יש אהבה והערכה עצומה כלפינו, ואני באמת לא מבינה למה אנחנו לא חותרים לסין גם מבחינה עסקית".

- למה את לא מתמקדת במוזיקה בלבד, מה את צריכה את כאב הראש הזה?

"יש שתי גישות עיקריות ביחס לבעיה הישראלית בעולם. אפשר להגיד שכולם שונאים אותנו, ולכן צריך להישאר בדלנים וביטחוניסטים ולהתחפר בעצמנו. אני אומרת שהפתרון בדיוק הפוך. לפתוח את עצמנו לעולם ולעשות שלום כבר מחר. יש לנו כבר את כל התשובות, המפות קיימות, עכשיו צריך רק להיכנס למשא-ומתן מתוך נכונות אמיתית. אני חושבת שציפי לבני יכולה לעשות את זה ברבע שעה. היא אמרה לי את זה באופן אישי, היא באמת רוצה.

"המצב שלנו בעולם היום הוא קטסטרופה גדולה. אנשים כמוני ואנשי עסקים מסתובבים בעולם ונאלצים להגן על המדינה".

- מקשיבים לך?

"יש מספיק שאומרים לי שאני זמרת ושלא אשתמש בבמה להביע את דעותיי. אני עושה אינסוף דברים בעד השלום, ובכל זאת היו ויש הפגנות פרו-פלסטיניות מול ההופעות שלי ואמבושים על האתרים שלי - מפציצים לי אותם עד שהם נופלים. לא משנה להם שאני אדם שחרת על דגלו שלום. עבורם אני ישראלית, ועד שאני לא שורפת את הדרכון שלי, אני נשארת כזו. אני רוצה לחיות בתוך העולם, אני רק לא בטוחה שזה מה שנתניהו רוצה, אני גם לא רואה אותו עושה את זה".

- נראה שהנושא הפלסטיני כמעט לא על הפרק. ביבי טרוד במאבקים אחרים.

"הבעיה הכי גדולה שלי עם נתניהו היא שבכלל לא אכפת לו מהמדינה. אולי אכפת לו מעצמו ומהמשרה, אבל לא מהמדינה. הייתי לוקחת כבר בשתי ידיים את בגין במקומו. אני לא מחזיקה מנתניהו אדם בר-דעת. הוא הרי רואה מה קורה סביבו ומה קורה בזירה הבינלאומית - וממשיך בדרכו.

"נכון שהיו כמה נקודות אור כמו נאום בר-אילן, אבל כמה אדם יכול לקשקש ולא לעמוד מאחורי דבריו? קראתי שאומרים עליו שהוא סוג של גאון. הגאונות שלו מתבטאת בזה שאף אחד לא באמת יודע מה הוא חושב, וזה מה שמשאיר אותו בשלטון.

"יש לי מעט מאוד כבוד לאנשים שהוא הכניס לממשלה, אני חסרת תקווה מממשלה כזו. אכפת לו רק מהכיסא שלו, הוא לא יכול לצפות לקבל ממני איזו תמיכה לטעויות שהוא כבר עשה. הייתי קמה ומריעה לו בקול גדול אם הוא היה עושה שלום של אמיצים כמו שעשה בגין. צריך אומץ לעשות שלום יותר מכל דבר אחר, ואין לו את האומץ הזה, ואגב, זו סיבה טובה שתהיה לנו ראש ממשלה אישה ולא גבר. נשים יותר אמיצות.

"לצערי, היום בעולם אנחנו על וקטור כל-כך שלילי, שזה כבר מסנוור עיניים. אנחנו נראים כמו קריקטורה של מדינה".

- את מרגישה את זה על בשרך?

"בוודאי. במדינות סקנדינביה, למשל, אין לי הופעות. פעם הייתי מוזמנת לשם הרבה. שום פסטיבל בינלאומי שמכבד את עצמו לא יזמין היום אמן ישראלי, וזה ידוע לכל האמנים הישראלים. בעולם אני כבר 'נעה' ולא 'אחינועם ניני'. ברור שאם הייתי מתחילה היום בתור אמן ישראלי, אף אחד לא היה מתעניין במי אני ובמה שאני חושבת. הרבה אמנים ישראלים, חברות מסחריות ואנשי עסקים ישראלים, מסתירים את הזהות הישראלית שלהם. זה כבר סוד גלוי לגמרי".

לפני כחודש נחתם הסכם בין מועדון הכדורגל של ברצלונה לבין התנועה לקידום השלום, קשר שנוצר בתיווכה של ניני. מאמן הקבוצה, פפ גווארדיולה, נחשף לדף הפייסבוק שעליו מתנהלת מרבית פעילות התנועה, ונרתם לפעילות בעצמו. בקיץ האחרון הוא הגיע לארץ כדי לצפות בהופעה של ניני, שנחשבת ידידתו האישית, במסגרת פסטיבל ישראל בירושלים.

"לקחתי אותו לסיור בארץ, לא רציתי סתם למכור לו את הסיפור שלנו, אלא שיראה במו עיניו. מבחינתי זו ציונות להעביר סוף שבוע כזה עם מי שיש לו השפעה על דעת הקהל בארצו ובעולם, שבו הוא רואה את המורכבות שלנו. מה שרואים פה זו לא אותה תמונה מעוותת שמראים בחוץ, ומי שרואה את זה לא שואל אותי יותר למה אני חוזרת לשדה הקרב בכל פעם שאני על מטוס בדרך חזרה לכאן".

דרוש: טייקון

בימים אלה עורכת ניני סיבוב הופעות עם דור, בעקבות צאתו לאור של אלבום הקלאסיקות שלה "ארץ, שיר". אפשר היה לחשוב שזה זמן של קצת נחת. "להפך. אני מודאגת, מוטרדת ובעיקר עצובה מכך שלא מבינים עד כמה עסקי המוזיקה נמצאים פה במצב של קריסה. כל המצב השתנה. המוזיקה הגיעה לאינטרנט ובלחיצת כפתור מניידים אותה ושומעים במיליוני אתרים. אנשים לא קונים יותר דיסקים, מה שנשאר לאמנים אלה הופעות, וגם בשטח הזה זה רק נהיה יותר ויותר קשה".

- מה הפתרון?

"פשוט מאוד. לחזור לתקופת שושלת המדיצ'ים. לרוזנים ולאפיפיורים שתמכו באמנים. היום, כדי להמשיך ליצור, אמן חייב פטרון עשיר שיטפח אותו כמו שטיפחו את מוצרט. אמנם הדבר הזה הוא סוג של חרב פיפיות, כי תראה לי מי החברים שלך ואומר לך מי אתה, אבל היום יותר מתמיד יש לעסקים אינטרס להיות מחוברים לאמנות".

- תרגישי בנוח ששמך יהיה קשור בתשובה, דנקנר או בן דב, למשל?

"רק לאחרונה מצאתי ספונסר, שמבקש להישאר בעילום שם, ששמע שלא הצלחתי לגייס תמיכה לסיבוב הופעות, ותמך בפרויקט הזה. עכשיו גם חתמתי, כאמן הישראלי הראשון, על שיתוף-פעולה עם יקב, שייתן לי חסות לפרויקטים מסויימים. המצב נואש, נקודה. דנקנר ואי.די.בי תמכו בנו בהופעות בסין והחברה עושה הרבה דברים טובים בשביל האמנות, כמו בניית היכל התרבות במעלות תרשיחא. יש עוד תורמים, אבל אני לא רוצה לנקוב בשמות, כי אני לא בטוחה שהם רוצים. אני כל הזמן עסוקה בגיוס.

"הכול הפך זמין וזול, גם ילד בן 5 יכול היום להפיק שיר בקלות. נעשה צפוף גם בעולם. נגמרו הזמנים שבהם הרולינג סטונז היו יוצאים להופעות פעם ב-5 שנים וביתר הזמן מוכרים תקליטים. היום גם מדונה וליידי גאגא נלחמות על הקיום שלהן. הזירה הבינלאומית מגיעה לישראל, ועל הדולר הבודד של מי שרוצה לראות הופעה יש תחרות קשה. בשביל לשרוד מורידים רמה והולכים למכנה המשותף הנמוך ביותר, והאמנות נפגעת מזה. לכן, לאמנות ברמה גבוהה, שלא רוצה למכור את נשמתה לשטן, כמעט ואין היום אפשרות להתקיים".

- בכל זאת ריטה דורשת ומקבלת 60 אלף שקל להופעה, וגם את דורשת לא מעט עבור ההופעות שלך.

"מה את יודעת על הוצאות של הופעה וכמה נשאר לאמן? אמן שרוצה לשמור על רמה גבוהה לא הולך לכל חתונה כמו הרבה מחברינו הטובים. אמן שמכבד את האמנות שלו מופיע פעם בחודש, ואם את גם רוצה לקבל את ה-60 אלף שקל להופעה, את צריכה להיות ראויה לזה, ואת לא יכולה להיות ראויה לזה אם את מופיעה בכל קרן רחוב. יש כאן מעגל קסמים מקומם. מי שמרוויח כסף רב מאוד אלה האמנים המזרח תיכוניים שמופיעים כל ערב בחתונה או בר מצווה וממלאים את קיסריה. זה נהיה הסטטוס קוו בכל מקום, וזה מעציב אותי מאוד".

- למה?

"אמנים מזרח תיכוניים טוענים שהם רוצים לעשות שמח. אז? הביטלס כתבו כמה מהשירים הכי שמחים בעולם ואף אחד מהם לא היה נמוך. בשביל להיות אמן מצוין צריך לעבוד קשה ואין קיצורי דרך."המזרחיים או המזרח התיכוניים, איך שתקראי להם, אמנם מוכשרים עם קולות יפהפיים, אבל הם מתפשרים על חומר נמוך. סליחה, אבל אפילו העברית שלהם לא תקנית, הם עושים הכול רק כדי למצוא חן בעיני הרוב.

"אם אתה רוצה כסף והצלחה מהירה זה בסדר, אבל לא תקבל ממני את הכשר הבד"צ של האמנות. מה שיש פה כרגע זה שאין מילים ואין שירה ברמה גבוהה, אלא יש אמנים שמנסים למצוא חן בעיני הקהל שלהם. לכן האמנות צריכה עזרה. חייבים שיהיו פה ספונסרים. זה האינטרס המוחלט של העסקים לדאוג שהדבר הזה לא ייעלם מהעולם. אם כולנו קשורים בעבותות, אז בין לדאוג לזה שצריך למלא דלק באוטו וקוטג' במקרר, צריך גם לדאוג לנשמה, והנשמה זו האמנות.

"כל דבר אפשר לתחום בשאלה פשוטה 'למה'? מה הלמה שמניע את הדבר שקורה. הסיבה של קובי פרץ וחבריו די ברורה לי. זו מכונה משומנת היטב, שמכוונת לכיוון מסחרי מאוד, אל מה שהקהל אוהב, איך לשמח אותו ומה הולך עכשיו. בואי נבדיל בין זה לבין אמנות.

"קובי פרץ לא צריך ספונסר, האמנות האמיתית כן צריכה את זה. אני מאמינה שיש עוד אמנים שפועלים בצורה שלי ועסוקים בלהיפגש ולמצוא מלאך שיהיה לצדם וייתן תמיכה ויעזור להמשיך לעשות את האמנות שלנו.

"בשבוע הבא יש לי פגישה עם איש עסקים באיטליה. אני מקווה שהוא יסייע לי לקיים סיבוב הופעות שם. למרות ששם אני יותר מחוזרת מאשר בישראל, גם שם אני צריכה ספונסר".

- את אומרת שאם לא תמצאי ספונסר את עלולה להפסיק לשיר? שהאמנות שלך תלויה בתרומות?

"חד-משמעית. אני מצליחה לגייס כסף לפרויקטים מסוימים בגלל שמי שעוקב אחרי הקריירה שלי מבין את ה'למה' שלי. אני מכוונת את השירה שלי למקום מאוד גבוה, המוזיקה שלי מקרבת אנשים, שוברת מחיצות ושפות ויוצרת שיתופי-פעולה. למוזיקה יש ערך אמיתי לנפש האדם, היא לא רק מוזיקת 'בוגי' שעושה טוב.

"מוזיקת 'בוגי' היא כיפית ונהדרת, רק שלרוב מה שנכלל ב'סבבה' יש סכנה. דווקא מוזיקה כמו של ליאונרד כהן, ג'וני מיטשל והביטלס תיעלם, ותישאר רק המוזיקה שהמטרה שלה למצוא חן בעיני האנשים - לזה צריך עזרה. הגענו למצב שללא אביר על סוס לבן, המוזיקה תיעלם. כרגע אנחנו כבר בכאוס של אחרי הפיצוץ. אני בהחלט חוששת לעתיד".

Noa's performance at the Sanremo Festival (Italy) (International Guest 2012)

Eugenio Finardi, in gara con la canzone "E tu lo chiami Dio"
Arrivo a Sanremo per caso, io sono editore della canzone che però non è stata scritta da me. Questa canzone l'ho proposta a Morandi e lui mi ha risposto dicendomi che dovevo cantarla io all'Ariston. A Morandi non si può dire di no. Come autore non sono mai stato bravo a scrivere canzoni sanremesi. Questa canzone non è una sfida, ma una proposta. Morandi ha accudito tutti i cantanti, ha dimostrato di avere tanta cura e attenzione nei nostri confronti. Mi ha anche dato un consiglio davvero utilissimo. Non mi sembra giusto dire che nel suo Festival le canzoni siano sminuite dall'intervento di Celentano. Abbiamo aspettato tanto prima di cantare, questo è vero. Chi suona dopo ha ovviamente un pubblico meno ampio rispetto a chi canta per primo. Ma lo sapevamo che sarebbe stato così, mi aspettavo che avrei cantato poco prima di mezzanotte.
E' davvero improbabile pensare che io possa vincere questo Sanremo. Se vincessi io dopo Vecchioni, finirebbe per essere il Club Tenco e non il Festival.
Con Noa ci sono stati mesi e mesi di contatto tramite Skype. Ci conosciamo da poco, ma ci conosciamo molto bene. Ho grande stima per Noa, mi è piaciuto molto l'idea di far cantare Noa in napoletano e io in inglese. I Solis sono un quartetto d'archi, veri protagonisti della musica italiana. Noa condivide con me l'idea che se si è in due sul palco, i due artisti ci guadagnano. In Italia non sono tanti quelli che la pensano così.

Per noi la musica è concerto. L'impegno sociale è alla base di questa mia presenza a Sanremo, dove ho deciso di tornare dopo 12 anni. Anche chi lavora nel mondo della musica deve avere presente l'idea che l'impegno civile è fondamentale ogni giorno. Ilm mio cd che esce oggi è radicato nel passato, ma affronta anche il presente grazie a 5 pezzi inediti. E' un'avventura da indipendenti che ha qualcosa di miracoloso.

Noa, protagonista del duetto internazionale con Eugenio Finardi

Ci sono artisti che amano e lodano il Dio della musica. Io appartengo a questa categoria e mi piace poter lavorare con cantanti simili a me come Eugenio. Lui ha dedicato la sua carriera ad un profonda ed accurata ricerca artistica. Mi ha fatto sorridere la proposta di cantare in dialetto napoletano. Mi piace il progetto "Noapolis", figlio del nostro grande amore per la musica. Il giornalista de "Il Mattino" Federico Vacalebre mi ha fatto sentire tantissima buona musica e mi ha aiutato nell'ispirazione. Io sono ambasciastrice della Fao, voglio aiutare le persone del Terzo Mondo che soffrono la fame, in particolare i bambini denutriti. In tv grazie all'Eurovisione abbiamo la possibilità di trasmettere un importante messaggio. Siamo a Sanremo per donare la nostra musica a tutti voi. Nella musica ci sono tanti malati di egocentrismo, io ho sempre creduto molto nei progetti comuni, so che Eugenio la pensa come me.

I Solis

In passato ci siamo presentati assieme ad Elisa, quando lei ha vinto il Festival di Sanremo. Ormai siamo assieme da 22 anni, ogni tanto riceviamo la proposta di partecipare al Festival assieme ad altri artisti e questo fattore ci inorgoglisce davvero tanto.

di Mario Guglielmi

ROMA - Seduta in una poltrona dell'albergo romano in cui la incontriamo, Noa quasi si perde: Ë minuta e ha il corpo scattante di una ragazza, il volto riluce senza bisogno di trucco per esaltarne la bellezza. A 42 anni, e con tre figli di 9, 6 e 2 anni, Noa vanta una prestigiosa carriera internazionale che la costringe a viaggi frequenti e a una vita complicata ma anche piena di soddisfazioni. Con Gil Dor, che le siede accanto durante l'intervista, il suo maestro di musica diventato suo autore e collaboratore di lunga data, hanno tenuto centinaia di concerti in tutto il mondo, interpretato e registrato canzoni in molte lingue europee e asiatiche, in arabo come in ebraico.

LA VIDEOINTERVISTA 1

Noa Ë nata a Tel Aviv da una famiglia di ebrei yemeniti, ha trascorso l'infanzia in America ma dai 17 anni Ë tornata a vivere in Israele dove fa sentire la sua voce, insieme ad altri intellettuali e artisti, per arrivare finalmente ad una soluzione pacifica della questione dello Stato palestinese. Con l'Italia ha un feeling speciale: di recente ha registrato un album di canzoni napoletane intitolato Noapolis, e tra le varie collaborazioni con il maestro Nicola Piovani resta nella memoria di tutti il brano Life is Beatiful per la colonna sonora del film premio Oscar di Roberto Benigni La vita Ë bella. Tra qualche giorno torner‡ ospite al Festival di Sanremo dove nel 2006 andÚ anche in gara con Carlo Fava e il Solis String Quartet con la canzone Discorso in generale, che vinse il premio della critica.

Sar‡ la sua quarta volta al Festival di Sanremo, cosa canter‡?

"InterpreterÚ Torna a Surriento nella serata di venerdÏ, quella dei duetti dedicati alla grande canzone italiana famosa nel mondo. La canterÚ in coppia con Eugenio Finardi, un artista che considero bravissimo. Ci scambieremo le parti: lui canter‡ la versione rock che fu di Elvis Presley, quella che nella versione americana si intitola Surrender. Eugenio ha la mamma americana, quindi il suo inglese Ë perfetto e credibile per questa versione. Io invece canterÚ la versione classica tradizionale napoletana con i Solis String Quartet. Sar‡ un'esibizione interessante perchÈ passeremo continuamente da una versione all'altra e ad un certo punto le intrecceremo: l'arrangiamento che abbiamo preparato Ë da questo punto di vista davvero molto bello. Sar‡ anche l'occasione per me di ricordare al pubblico del mio progetto Noapolis, un album nel quale ho interpretato le pi˘ belle canzoni napoletane, e la partecipazione al festival mi permetter‡ di parlare con il pubblico italiano del tour che terrÚ in Italia in autunno e che sar‡ realizzato in collaborazione con il World Food Program delle Nazioni Unite, per una raccolta fondi in favore dell'Africa".

Che ricordi ha del Festival?

"Sono felice di tornare a Sanremo, sar‡ la mia quarta volta sul palco del teatro Ariston per questo incredibile Festival. In quei giorni Ë un posto pazzo, pieno di caos, dove tutti si danno un gran da fare, parlano tutti insieme, c'Ë da impazzire, ma Ë divertente, Ë come essere in un casinÚ".

Come giudica la rivoluzione araba che ha portato cosÏ tanti cambiamenti nel Nord Africa?

"Quanto sta avvenendo Ë un segnale dinamico di cambiamento, e non credo che sia ancora finito. Ogni volta che qualcuno prende il suo destino nelle mani Ë un segnale da cogliere in modo positivo. In particolare sono molto sorpresa dall'Egitto per il riconoscimento della pace con Israele e per il loro progressivo avvicinamento a una forma di democrazia davvero compiuta. Tutto ciÚ che di positivo Ë avvenuto nel mondo arabo Ë il risultato del contributo delle giovani generazioni: ora mi piacerebbe che la stessa voglia di democrazia e partecipazione si allargasse a paesi come la Siria, in cui la situazione Ë devastante per la presenza di un regime tirannico, e all'Iran dove i moti studenteschi sono sempre stati repressi con la violenza da Amadinejad".

E come vede la situazione in Israele?

"Non credo che si faccia abbastanza per il riconoscimento delle minoranze e dei diritti delle donne. Personalmente partecipo sempre alle manifestazioni per le donne, e mi schiero apertamente contro le posizioni della minoranza ebreo ortodossa. Io non sono religiosa ma sono di cultura ebraica: spero che alle prossime elezioni vinca Yair Lapid, un candidato laico in grado di contrastare il potere crescente degli ambienti religiosi".

Six years after winning the Critics' Award at San Remo, Israeli singer Achinoam Nini (also known as Noa) is returning to the Italian music festival, this time as a guest.

Nini was invited by the festival's organizers to perform the song "Torna a Surriento", a huge hit which was once covered by Elvis Presley. She will take the stage on February 16 during a live broadcast to tens of millions of viewers across Europe.

Nini released an album with Neapolitan songs last summer, which was praised by many in Italy. Since then, she has been performing with the Neapolitan Solis string quartet.

"It's a wonderful feeling to return to San Remo," says Nini. "I have taken part in the festival three times, and the first time I arrived as a really young singer.

"This time they decided to honor the great Italian songs which have made it outside Italy. What's funny in my case is that I sing in Italian and my competitor sings in English."