19 January 2013

Noa's concert in Tel Aviv, Israel







לאור דרישת הקהל ולאחר ביקורות אוהדות במיוחד, אחינועם ניני, ביחד עם שותפה המוסיקלי גיל דור, יוצאים לסיבוב חורף קצר עם המופע 'ארץ, שיר'.
בהופעה תבצע אחינועם את הקלאסיקות הישראליות אשר מרכיבות את האלבום החדש (היו לילות, שיר משמר  שיר ערש, רוח סתיו, זמר מפוחית החליל ואחרים) כמו גם את להיטיה הגדולים ביותר.
האלבום 'ארץ, שיר' מתקרב אל עבר מכירת 20,000 עותקים, ובכך יגיע אל מעמד אלבום זהב.

משתתפים:
גיל דור - ניהול מוזיקלי וגיטרות
איל קלס - ויולה
ניצן קאנטי - כינור
חן שנער - כינור
הילה קרני - צ'לו



 "ארץ,שיר" המלקט 14 משירי ארץ ישראל הוותיקה, השורשית, ומלאת התקוות לעתיד, שירים המעוטרים בנגינת חברי התזמורת הסמפונית של ירושלים.
שירי האלבום – "היו לילות", "שיר משמר", "ילדה עם צמות", "זמר מפוחית", "החליל", "לילה", "זכריה גדליה ומרים", "שיר ערש", "מקום לדאגה", "בראשית", "מים רבים רבים", "יש אי שם", "שיר התרנגולים", "רוח סתיו", מהווים לדורות רבים את עריסת הילדות התמימה, בעושר השפה העברית הצחה, בראשוניות ההלחנה הארצישראלית, ברוח התקופה שהייתה ואיננה עוד אלא בזכרונות האישיים.
עם תחילתה של שנת 2013 החליטה אחינועם על יציאה למסע אינטימי, מסע המלווה את שירי האלבום הללו יחד עם כמה מפנינות המוזיקה שיצרה במהלך עשרים שנות קריירה מוזיקלית עשירה וחובקת עולם, מעוטרים בצלילי הגיטרה הקלאסית של המלווה האולטימטיבי גיל דור ובהרכב אנסמבלי של כלי מיתר הכולל את איל קלס בויולה, ניצן קאנטי וחן שנער בכינורות והילה קרני על הצ'לו.
כמי שהספיקה לרשום ביומנה האישי הופעות רבות בפני שועי עולם כחלק ממסע אישי למען השלום – בפני האפיפיור יוחנן פאולוס, בעצרת השלום עם יצחק רבין, רגעים לפני הרצחו, בבית הלבן בפני הנשיא ביל קלינטון, באוסלו בטקס עם חתני פרס נובל לשלום ועוד שיתופי פעולה גלובלים הייתה זו הזדמנות נדירה ליטול חלק כצופה במופע אינטימי חד פעמי שערכה אחינועם בסימן האלבום האחרון.

אמש המה האולם על שם לולה בצוותא מקהל שהגיע כדי לזכות בשעה של תענוג צרוף לאוזניים והנשמה עם אחינועם, גיל ואנסמבל דורליר, כמה דמויות מפתח בזמר הישראלי התמים, השורשי, הארצישראלי, נכחו באולם, כי על חוויה שכזו אסור לוותר.
המופע נפתח בשיר "הילדה עם הצמות" של גרשון פרנסקי, כנר, מורה לנגינה בשלל כלים, כותב ומלחין מאושיות ייסוד לימוד המוסיקה בישראל, "החליל" של לאה גולדברג ללחנו של דוד זהבי, "שיר ערש" של אלתרמן, ארגוב בעיבודו של אילן מוכיח המובילים לאפרכסת את צלילי הילדות התמימה, של הקהל, של הוריהם של היושבים באולם, צלילים שנוצקו בקו הזמן המוזיקלי של ישראל.
אחינועם לוקחת אתנחתא ופונה אל הקהל, בין לבין היא מצליחה להעביר כמה מסרים שנקלטים, על ימי נעוריה כתלמידה בבית מדרש חרדי בניו יורק, על המפגש עם אחד המרצים בשנה שלמדה ברימון, מרצה שמלווה אותה במסלולה המוסיקלי עד היום – שותפה לנגינה גיל דור המנסה להצטנע ונראה זעוף מה מכל החשיפה הזו…



רשימת השירים הולכת ומתארכת, היא חוזרת כעת לאחור, לשנת 1991, לאלבומה הראשון, היא מבצעת מתוכו את השיר "משאלה". עתה היא מדלגת לשנת 1997, לאלבומה החמישי, ביצוע לשיר "מילימטר", גם שירים אלו שלמעשה אינם נכללים באלבום "ארץ,שיר" זוכים כאן לעיבוד אנסמבלי של חברי דורליר, "ניסור" הכינורות היוצר מתח ודרמטיות, צביטת המיתרים הנותנת תחושה של ריחוף ומעוף עדין, כלי המיתר הם המעטפת הנבחרת לקול הצלול והעשיר של אחינועם, בכל שיר אני קשוב לניואנסים הקוליים, מותח את הצוואר כדי להיטיב להאזין ומשחרר אנחות הנאה של עונג צרוף (המינוח הזה יחזור כמה פעמים כאן…), ההוויה הזו כל כך רחוקה מהסצנה המקומית על כל נגזרותיה, אחינועם היא בליגה של הגדולים.
היא שוב חוזרת לאלבומה הראשון עם השיר "פוקח את עיניך" למילותיו של דן מינסטר, ממשיכה לאלבומה השני, כעת אחינועם נוגעת באחד משיאי הערב, איך לא, השיר שכתבה לאה גולדברג, סוג של משוררת לאומית (גם רחל, גם רחל…) ונקרא במקור "הוא" אך מוכר בפי כל כ"בואי כלה", שיר שהפך כבר להמנון, מכאן אחינועם ממשיכה לשיא נוסף, עוברת למשוררת הלאומית השניה, (רחל אמרתי כבר…?) שיר שכבר הפך לנכס צאן ברזל – "עקרה" גם הוא מוכר בשמו העממי – "אורי", השיר פרי הלחנתה של אחינועם ששלפה אותו מכתבי המשוררת והביאה אותו למעמדו הנוכחי.

המופע ממש באמצעיתו, האווירה בקהל ממש נכונה, כעת פוצחים גיל ואחינועם בדואט עם 



"היו לילות", הקהל מצטרף לשירה, אלו שעד עתה רק זמזמו חרישית את מילות השירים הקלאסים אוזרים עתה אומץ ומגבירים את קולם, הי, יש כאן שירה בציבור, אני מחפש את האקורדיוניסט שיצטרף להוויה, אבל, לא, הערב זה אנסמבל כלי מיתר. גיל ואחינועם נותרים לבד על הבמה, הם שרים סולו, לאחינועם יש עוד כמה תובנות לחלוק עם הקהל, גם להזכיר לכולם על הבחירות הקרבות, כמי שנחשבת פעילת שלום שפגשה שועי עולם, יש לה אמירה, אמנם ברמיזה,אך הכוונה ברורה, להחליף, את השלטון כמובן.
עוד המופע ממשיך עם שירים כ"שיר משמר" של הצמד נתן אלתרמן וסשה ארגוב ו"רוח סתיו" של יחיאל מוהר ויוחנן זראי וכעת נוצרת נקודת מפנה – אחינועם וגיל עוברים לשיר באנגלית – "Child of Man" שכתבו יחדיו לאלבום השני 1993.

מכאן מגיעים הקטעים שלדעתי מהווים סוג של גולת כותרת, המהות של האלבום, הניחוח, העיבוד והביצוע, "ארייה בלול התרנגולות" שכתבה נעמי שמר והלחין יוחנן זראי המקבל באלבום עיבוד המשותף לגיל, אחינועם ואילן מוכיח לתזמורת הסמפונית עובר עתה שינוי ומבוצע בידי האנסמבל הצנוע אך המצויין, היא פותחת בהקדמה ומספרת על תהליך העיבוד האופראי, היא ממשיכה ורומזת שוב על הבחירות הקרבות והולכות ומבקשת להקדיש את השיר לסיטואציה, מבקשת מהקהל להפעיל דמיון מודרך איך השיר מנשב לו במסדרונות הכנסת…
כל היום | תרנגול בן גבר \ התרגש כאפרוח בן שעה \ מה פתאום | תרנגול בן גבר | התרגש כאפרוח בן שעה |בחצר על ראש גל הזבל הוא הכיר,כיר, כיר | פרגיונת נפלאה…
הקהל שהעלה צחוק מוכן כעת היטב לקטע הבא – נזיד תימני מבושל היטב על פתיליה מוזיקלית – מפגש משולב בין מרים בת ניסים,גדליה רבע איש, וזכריה בן עזרא של אלתרמן, וילנסקי ואורלנד (הערה: האין זה מוזר שיצירות המזוהות כל כך עם ההוואי התימני בארץ הנן פרי יצירה של מוזיקאים מגלות מזרח אירופה?…) אחינועם נותנת כעת דרור לכישוריה בתיפוף, חינגה וחפלה בעיצומה…
אחרי החגיגה הזו פוצחת אחינועם בשירת תודות אופראית, האמת, אני רגיל במוזיקאים הקוראים את רשימת התודות הבאנלית מתוך הדף, לתאורן, לטכנאי הקול, להפקה, המוסיקאים ובכלל, אחינועם לוקחת את התפקיד הזה בכשרון המולד לשירה.
אחינועם עוברת לשיר נוסף מצמרת שיריה – "קרן אור" או בשמו המקורי הפחות מוכר "מזמור לילה" שכתבה לאה גולדברג והולחן במקור בידי חברתה הטובה רבקה גוילי, עבר עיבוד מחודש והלחנה בידי ואחינועם וגיל, גם בשיר הזה סוחפת  אחינועם את הקהל עם תיפוף ידני לקול מחיאות הכפיים הקצביות של הקהל, השיר נחתם בהפתעה – הענקת תעודות אלבום זהב לאלבום "ארץ, שיר".

מכאן עובר המופע להדרן עם השיר "החיים יפים" נראה שאחינועם וגיל לא ממש רוצים לרדת מהבמה, לבסוף רק אחינועם והצ'לנית הילה קרני נותרות על הבמה במעין מחווה הומוריסטית למלחיני המוסיקה הקלאסית, מוצרט, בטהובן וכל השאר…
אכן, הביצוע והיכולת הווקאלית של אחינועם עושים את החיים יפים…
נ.ב. למי שהחמיץ,פספס, לא התמזל, יש אפשרות נוספת לטעום מהעונג הצרוף הזה, בתאריך 24.01.2013 אחינועם ניני והאנסמבל יופיעו באותה מתכונת במשכן אמנויות הבמה בבאר שבע, לחצו להזמין כרטיסים באופן מקוון.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע



1 January 2013

Noa's concert in Ravello (Italy)



La Fondazione Ravello, riserva l’ennesima chicca della sua programmazione che va ad impreziosire la lunghissima serie di appuntamenti del “Ravello Dieci\12”, il progetto di destagionalizzazione curato dall’ente di via Wagner e finanziato da fondi europei. Alla lunga serie di artisti che quest’anno hanno calcato il palco dell’Auditorium Oscar Niemeyer (tra questi: Anna Tifu, Cesare Picco, Enrico Dindo, Michele Riondino, Max Gazzè, Paolo Villaggio, Gaetano Curreri, la Duke Ellington Orchestra), si aggiungono quelli di Noa, Peppe Servillo e Gil Dor, protagonisti, assieme al Solis String Quartet del concerto di Capodanno (Auditorium Oscar Niemeyer, ore 18).



Dopo aver portato le melodie napoletane in tutto il mondo, Noa propone a Ravello un’antologia dei suoi brani più affascinanti, scritte tra il 1992 e il 2008, per la prima volta arrangiati per quartetto d'archi, chitarra acustica e voce. Questo lungo viaggio lungo le sponde del Mediterraneo approderà inevitabilmente anche alle canzoni di “Noapolis” (l’album inciso, di recente con i Solis String Quartet), affascinante terreno di confronto con Peppe Servillo, artista legato a propria volta all’eclettico ensemble d’archi. In un incontro del tutto inedito, la voce degli storici Avion Travel si misurerà con quella di Noa e per la prima volta la cantante israeliana affronterà una parte del proprio repertorio insieme ad un interprete napoletano. Vero è che, in passato, Noa ha duettato già con Massimo Ranieri, ma solo per una canzone e non nel contesto di un intero concerto. Questo Capodanno a Ravello, dunque, racchiude due prime assolute: la proposizione, con nuovi arrangiamenti, del repertorio di Noa a partire dalle origini, e la presenza significativa di Servillo soprattutto (ma non solo) in relazione a quella parte di programma dedicata a Napoli. Il Solis String Quartet si pone come collante perfetto tra i due, avendo realizzato i progetti “Noapolis” con Noa e “Spassiunatamente” con Peppe. L’incontro, tuttavia, è stato reso possibile soprattutto dalla grande ammirazione che Noa nutre nei confronti di Servillo (certamente ricambiata) e dall’interesse suscitato dall’approccio nuovo e originale con il quale il cantante affronta l’universo classico napoletano. È giusto ricordare che, in venti anni di concerti in Italia, Noa aveva finora condiviso il palco, se non per un’unica canzone, con pochissimi artisti, come Nicola Piovani e i Radiodervish. Un altro aspetto che rende unica la data di Ravello.